לוטפי נ' הראל-שלוח חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

1.התביעה היא לתשלום דמי ביטוח ששולמו ע"י התובע לנתבעת על פי חוזה ביטוח לטיפול שיניים שנערך ביטוח קבוצתי ע"י ועד העובדים במקום עבודתו של התובע, בשנת 1991.

2.לטענת התובע, עמדה לו הזכות לבטל את הפוליסה על פי הודעתו לפיה הוא ביקש להאריך את ההתקשרות בחוזה הביטוח, רק עד ליום 30/09/06. לפיכך, דרש התובע להורות על החזרת דמי הביטוח שנגבו ממנו ממועד זה ועד למועד הגשת התביעה וכן ביקש להורות לנתבעת, להפסיק את הגביה עקב סיום תקופת הביטוח לפי הודעתו. בנוסף, דורש התובע פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עגמת נפש.

3.הנתבעת, דחתה את דרישת התובע ממנה וטענה כי דמי הביטוח נגבו ממנו בסמכות ובהרשאה של התובע. לטענתה, התובע בקש לשמור על רצף הביטוח שלו במסגרת ביטוח קבוצתי של עובדי בנק "טפחות" גם לאחר פרישתו מהעבודה. בהתאם לכך, התובע מסר את פרטי האשראי שלו לנתבעת וחיוביו, היו בכפוף לכך. על פי תעודת הביטוח ותנאי חוזה הביטוח, תקופת הביטוח היא למשך 6 שנים, קרי: עד ליום 1.9.09.

בנוסף טענה הנתבעת כי התובע, הפעיל את הפוליסה בתקופת ההארכה וקבל במסגרתה טיפולי שיניים בשנת 2007. פנייתו הראשונה של התובע לבטול הפוליסה היא לשיטת הנתבעת במכתבו מיום 1/07/08.

דיון ומסקנות:

4.על פי הנספח הראשון לכתב התביעה (להלן - "בקשת המשכיות") בקש התובע, להמשיך את ביטוח השיניים אותו הוא רכש בשנות עבודתו ב"טפחות" גם לאחר פרישתו.

5.לתובע, היה ידוע על תנאי הפוליסה של הקולקטיב (אשר צורפה כנספח לכתב התביעה ) והוא לא ביקש לרכוש פוליסה שונה מהפוליסה של הקולקטיב. בקשתו היתה, להמשיך את הביטוח שהיה לו ערב פרישתו, הפוליסה ע"ש הקולקטיב. אם לא כן, היה התובע נמנע מלחתום על "בקשת המשכיות". הבקשה, מופנית אל מח' משאבי אנוש של בנק "טפחות" ואילולי נעשתה ההארכה של הפוליסה של הקולקטיב עבור התובע על פי בקשתו, הוא לא היה זכאי להינות מתנאיה הן בנוגע לרצף הזכויות והן בנוגע לגובה דמי הביטוח שנגבו ממנו על פי ההסכם עם הקולקטיב. בכך, נמנע גם הצורך בביצוע בדיקות רפואיות מוקדמות של לתובע, קודם לרכישת פוליסה חדשה.

6.בנסיבות אלו, אני קובעת כי בהתאם ל "בקשת המשכיות" של התובע שנענתה ע"י הנתבעת, נקשר התובע בחוזה ביטוח אשר בעליה הוא קולקטיב "ועד עובדי בנק טפחות" והוא נכנס בגדרה, כאחד מחברי הקולקטיב (אף שהגביה, בוצעה עקב פרישתו באמצעות אשראי ולא ממשכורתו, כבעבר).

7.בהתאם לכך, יש לבחון מה היו תנאי חוזה הביטוח של הקולקטיב. עיון בפוליסה מלמד כי תקופת הביטוח היא בת 72 חודש והתקופה, תוארך ל- 72 חודש נוספים אלא אם כן, המבוטח הודיע על ביטול הביטוח לפחות 3 חודשים לפני תום כל תקופת ביטוח (סעיף 3.9 א.ב. לפוליסה). בדומה לכך נקבע ב 'רשימה' של הפוליסה כי תקופת הביטוח היא ל-6 שנים וההצטרפות להסכם, יכול שתהיה רק במועד תחילת הביטוח שנקבעה למשך 6 שנים, מיום תחילת הביטוח. ככל שתאושר הצטרפות מאוחרת, גם היא לא תפחת משש שנים (ראה סעיפים ד', ו' ו-ח' לרשימה של הפוליסה, צורפה לכתב התביעה).

8.התובע, לא הכחיש כי קיבל "תעודת מבוטח השן" שתוקפה החל מיום 1.10.06 ועד ליום 1.10.09 (נספח ב' לכתב ההגנה). בנוסף, לא נסתרה טענת הנתבעת כי התובע, נהנה על פי הפוליסה והתעודה מטיפול שיניים בשנת 2007.

9. סעיף 45 (א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן-"החוק") קובע כי "המבוטח, רשאי בכל עת לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבטח". זכות זו, היא זכות סטטוטורית ולא ניתן להתנות עליה כאמור בסעיף 52 (ב) לחוק וזאת על מנת להגן על המבוטח מפני המבטחת. סעיף זה חל על כל מבוטח, בין אם צרכני ובין אם מסחרי, גם היכן שהקולקטיב הוא בעל הפוליסה. למרות זאת, הוראות אלו מצויות בפרק הנוגע לביטוח חיים וההלכות שנקבעו בנוגע להוראות אלו, הן בהתייחס לפוליסה לביטוח חיים על פי תכליתו ובאופן המאזן בין האינטרסים של שני הצדדים (ראה: ע"א 10611/03, מגדל חב' לבטוח בע"מ נ' הארגון למימוש האמנה על הביטחון סוציאלי (פורסם בנבו), ניתן ביום 11.12.06 וע"א 8972/00 שלזינגר נ. הפניקס חב' לביטוח בע"מ, פד"י נ'ז (4) 817). ערה אני לכך, כי יתכן בעתיד שינוי מגמה בהחלת גדרי הזכות לביטול בכל עת גם על פוליסת בריאות, אך בנסיבות שבפני אין לעשות כן, בשים לב להתנהלותו של התובע בנוגע לפוליסה, כפי שיורחב להלן (ראה: ש' ולר, פירוש לחוקי החוזים , כרך שני, ביטוח, עמ' 57 בדבר החלת סעיף 45 (א) לחוק על ביטוח חיים ).

10. התובע בהתנהגותו, הראה על רצונו להמשיך את תקופת הפוליסה בהפעילו אותה ובשימוש בתעודת המבוטח לצורך קבלת טיפול שיניים לאחר המועד בו לשיטתו, הוא ביקש כבר לבטל את הפוליסה.

11. "בקשת ההמשכיות" נחתמה ע"י התובע ביום 12.10.04 והמועד לגביו טוען התובע לסיום תקופת הביטוח הוא ספטמבר 2006. יוער, כי מועד זה אכן מצויין בבקשת ההמשכיות אך זאת בנוגע למועד פקיעת תוקף האשראי ומבלי שצוין שרשם בבקשה כי זו גם תקופת הביטוח אותה הוא מבקש. עיון בחוזה הביטוח מלמד כי אילו ביקש זאת התובע כבר אז, הרי שלא היה נקשר בחוזה הביטוח של הקולקטיב שאינו מאפשר זאת. התובע, הציג מכתב דרישה לביטול הפוליסה מיום 03/07/08 ולא הוצג כל מסמך אחר כדרישת החוק, לפיו הבקשה הוגשה בכתב, במועד מוקדם יותר.

12.בנסיבות אלו, אני קובעת כי לא עמדה לתובע הזכות לקצר את תקופת הביטוח על פי תנאי חוזה הביטוח והתנהגותו לימדה כי הוא נהנה מהביטוח גם לאחר המועד המוקדם יותר בו הוא טען כי הודיע על ביטולו, בקבלת טיפול שיניים בשנת 2007.

13.התובע, טען כי שלם לד"ר מרק סרגה עבור טיפולי שיניים, למרות הכיסוי הביטוחי. הטענה, לא נטענה בכתב התביעה ומהווה הרחבת חזית וכן לא הוכח כי היה כיסוי ביטוחי לטיפול בשתלים, שניתן לתובע ע"י ד"ר סרגה.

14. לפיכך, אני קובעת כי המועד לפקיעת חוזה הביטוח הוא ביום 1.10.09 ואין להתערב בתנאי החוזה ולשנות מהסכמותיהם בחוזה. יוער, כי גם אילו התקבלה טענת התובע על זכותו לבטל את הפוליסה, הרי שהביטול היה נכנס לתוקף רק 15 יום לאחר משלוח ההודעה מיום 3.7.08 על פי הוראות החוק. לפיכך, לא עמדה לתובע הזכות לקבל החזרים על פי דרישתו כאמור בסעיף 4 לנימוקי התביעה החל מחודש 9/06 ובעוד, הוא מקבל טיפול שיניים על פי הפוליסה באותה תקופה.

15. לפיכך, דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

עותק יישלח לצדדים.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"א, 15 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.